בשוק הפנסיה אין תחרות יש ריכוזיות 

אם מתישהו הרגשתם כי בשוק הפנסיה אין כל כך למי לפנות הרי צדקתם. כ- 95% משוק הפנסיה נשלט על-ידי ארבע חברות. מצב זה גורם לכך שאין תחרות אך יש ריכוזיות. כאשר מדברים עם מומחים בתחום מתברר כי בשנים האחרונות הציבור מעדיף לקבל פנסיה במקום משיכה הונית של הכסף. הסיבה העיקרית לכך היא התארכות תוחלת החיים. מאז קום המדינה עלתה תוחלת החיים בכמעט 15 שנים והציבור מודע לכך. גורם נוסף שמשפיע על נכונות הציבור להשאיר את הכסף בקרנות הפנסיה הוא הריבית הנמוכה. כאשר שוק ההון פועל בסביבה של ריבית נמוכה הרי אין אלטרנטיבות בטוחות להשקעה והכסף נשאר בקרנות הפנסיה.

הבעיה היא כי עד עתה השנויים בחקיקה נתנו יתרון בולט לקרנות הפנסיה. זה מתבטא בחוק פנסיית חובה, בתיקון 3 שהפך את המוצרים למוצרים לקצבה ובתקנה האחרונה המבטלת את מקדמי הקצבה המובטחים בביטוחי המנהלים (כפי שלומדים כמובן בקורס ביטוח פנסיוני). כל הנקודות הללו גרמו לצמיחה של שוק הפנסיה בשנים האחרונות משוק של כ- 50 מיליארד ש"ח לשוק של 120 מיליארד ש"ח. אבל הבעיה העיקרית היא הריכוזיות של שוק הפנסיה הנשלט למעשה, על ידי ארבע חברות ביטוח. לדעת המומחים הפתרון לכך הוא להחיות את קופות הגמל ועל ידי כך ייכנסו לשוק גם בתי ההשקעות. היתרון של קופת הגמל הוא חיסכון מקסימאלי ואפשרות אמיתית לניוד הכספים.

כפי שאני מסביר בלימודי ביטוח פנסיוני, בשנים האחרונות הציבור נוטש את האפשרות לחסוך בקופות הגמל. יש כאן הפסד אדיר של כספי חיסכון שלא נחסכים עקב כך. משרד האוצר רצה לעבות את הקצבה של המבוטח. אולם, הרובד ההוני שאמור להיות רובד נוסף מעל הקצבה פשוט הולך ונעלם. מעמד שנפגע הרבה מכך הוא מעמד של העצמאיים. ציבור העצמאיים היה נוהג להפקיד כספים לקופות הגמל ועכשיו הם לא יודעים לאן להפנות את הכספים.

קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים הם למעשה שוק אחד. משרד האוצר הפריד בין המוצרים הללו בחקיקה האחרונה. יש לאפשר לציבור לחסוך לגיל הפרישה ולקבל הטבות מס גם במסגרת ההפקדה לקופת הגמל. בגיל הפרישה יש לאפשר לחוסך להפוך את הכסף לקצבה חודשית. יש מדינות שבהן כך נהוג, למשל, באנגליה. במצב הנוכחי קופות הגמל הוא מוצר רדום ויש להחיות אותו. וכפי שאני מסביר בקורס גמר פנסיוני, כך ניתן יהיה להגדיל את התחרות ולהקטין את הריכוזיות בשוק הפנסיה.